פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים הוא שמה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר, כשהפרעה זו הולכת ונהיית שכיחה יותר עם העלייה בגילאים. הפרעה זו באה לידי ביטוי בהתכווצויות מהירות ובלתי סדירות של העליות, הנקראות גם פרוזדורים (הפעימות הלא סדירות, נקראות בעברית "פרפור").

כאשר העליות לא מתכווצות בצורה מסונכרנת, עשויים להופיע שלל תסמינים קליניים כמו קוצר נשימה, קושי בביצוע פעילות גופנית, סחרחורות ואפילו התעלפויות. עם זאת, יתכן בהחלט שהחולה לא יסבול מתסמינים כלשהם וההפרעה תאובחן במקרה במסגרת בדיקת לב שגרתית.

כאשר הבעיה נמשכת זמן רב, היא עשויה להוביל לאי-ספיקת לב ובנוסף מדובר בהפרעת קצב לב שמגדילה את הסיכון להיווצרות של קרישי דם, בעיקר בעלייה השמאלית של הלב. כפועל יוצא מכך, ניתן לראות שכ-20% מהמקרים של שבץ מוחי איסכמי (שבץ שנוצר על רקע חסימה של כלי דם במוח), הופיעו על רקע של פרפור פרוזדורים.

אבחון פרפור פרוזדורים

כיוון שמדובר בהפרעת קצב לב, האבחון שלה כולל בדיקת אק"ג, המספקת מידע בנוגע לפעילות החשמלית של הלב. במקרים שבהם ההפרעה לא מופיעה באופן קבוע, ניתן להשתמש במוניטור הולטר: מכשיר אק"ג נייד המאפשר לנטר את הפעילות חשמלית של הלב במשך יממה ואף במשך פרקי זמן ארוכים יותר.

מעבר לזיהוי ההפרעה החשמלית, במסגרת תהליך האבחון יתכן שהמטופל יופנה לבדיקת אקו-לב, לבדיקת מאמץ, צילום חזה ועוד. אחת הסיבות בגינן יש לבצע מגוון בדיקות שונות היא שאחת ממטרות האבחון היא לנסות לברר האם ישנה מחלה ראשונית כלשהי שהובילה להתפתחות הפרעת הקצב. כך לדוגמה, פרפור פרוזדורים עשוי להתפתח על רקע של פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלת ריאה, מחלת לב ועוד. כדי לשלול כל אחת מהתחלואות הנ"ל, יש לבצע בדיקות שונות.

בנוסף במסגרת האבחון יש לברר מהי רמת הסיכון של המטופל ללקות בשבץ מוחי, מהי רמת הסיכון לדמם בנוכחות תרופות נוגדות קרישה ועוד.

אפשרויות הטיפול בפרפור פרוזדורים

הטיפול בסובלים מפרפור פרוזדורים ניתן במסגרת המחלקות הקרדיולוגיות בבתי החולים השונים ומותאם לכל מטופל ומטופל באופן אישי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהטיפול משתנה בהתאם לרמת הסיכון של המטופל לסיבוכים, למידת החומרה של ההפרעה, לסוג הספציפי של פרפור הפרוזדורים (התקפי, מתמיד, מתמיד ממושך, קבוע), למידת הסיכון לסיבוכים כתוצאה מהטיפולים השונים ועוד.
הטיפול הבסיסי בפרפור פרוזדורים מבוסס על תרופות שונות, בדגש על תרופות שנועדו לשמור על קצב התכווצויות סדיר ותקין ותרופות שנועדו להפחית את תדירות ההתקפים. בין השאר מדובר על חוסמי ביטא, חוסמי תעלות סידן, Procor ועוד.

כאשר הטיפול התרופתי לא עוזר, נשקלת האפשרות לבצע צריבה או אבלציה של המוקד שבו נוצרים הסיגנלים החשמליים שגורמים להפרעה ובנוסף ישנם טיפולים נוספים כמו השתלה של קוצב לב, היפוך חשמלי ועוד.

במקרים רבים המטופל יקבל גם מרשם לתרופות נוגדות קרישה, שמטרתן להפחית את הסיכוי להיווצרות של קרישי דם. למעשה לא אחת כשמדובר בהפרעה קלה מאוד, זהו הטיפול היחיד שיקבל המטופל, לצד המלצה להמשך מעקב.

בנוסף לטיפולים הפולשניים וההתערבותיים, חשוב להבין כי ישנם גם שינויים מסוימים באורח החיים שיכולים לשפר את בריאותו הכללית של הלב. כך לדוגמה מומלץ להפסיק לעשן, לשמור על רמות כולסטרול תקינות בדם, לשמור על לחץ דם מאוזן, להימנע מצריכת אלכוהול, לעסוק בפעילות גופנית המתאימה למצבו הבריאותי של המטופל ועוד. כל השינויים הנ"ל, יתרמו לבריאות לבבית טובה יותר.

מקורות ולקריאה נוספת:
פרפור פרוזדורים – חידושים בטיפול – המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי
Atrial fibrillation – diagnosis – mayo clinic

אולי יעניין אותך גם:

מרכזים רפואיים לרפואת חירום בישראל

בתי חולים בישראל