במקרים בהם הכליות מפסיקות לתפקד, חייבים למצוא באופן בהול טיפול שיהווה תחליף לפעולתן. כאשר הכליות אינן פועלות, איזון המלחים בדם ופינוי חומרי הפסולת חדלים מלהתקיים, ומצבו הבריאותי של החולה עלול להתדרדר ואפילו להגיע למוות.
טיפולי הדיאליזה מציעים פתרון מלאכותי חלופי לתפקוד הכליות, כאשר הן מסננות את הדם של החולה ומנקות אותו מרעלים מזיקים. במערכת הבריאות של היום ניתנים שני סוגים של טיפולי דיאליזה, ושניהם יעילים באותה מידה. תנאים שונים בחיי החולה, כגון מצב הכליות, גיל, מצב בריאותי כללי וכדומה, הם אלה שיקבעו איזה סוג של טיפול דיאליזה הוא יקבל.
סוגי טיפולי הדיאליזה הקיימים
- המודיאליזה- הטיפול מתבצע במכון דיאליזה או ביחידה מיוחדת בבית החולים, כאשר הדיאליזה מבוצעת מחוץ לגוף. עוד בטרם מתחיל ההליך הטיפולי בדיאליזה מסוג זה, מתבצע ניתוח ובו יוצרים פיסטולה מתחת לעור במטרה להרחיב את כלי הדם, כך שבשלב מאוחר יותר תיתכן אפשרות לחבר את חולה הדיאליזה, באמצעות קטטר, למכונה שמסננת את הדם ומחזירה אותו חזרה לגוף. הליך דיאליזה מסוג זה אורך כארבע שעות בכל פעם, כשניתן לבצע אותו שלוש פעמים בשבוע. אמנם סוג דיאליזה זה עלול ליצור תחושות של אי נוחות ושל חולשה, אך הוא נחשב יעיל מאוד מהסיבה שניתן לבצע הפסקות בין הטיפולים.
- דיאליזה פריטוניאלית- את הטיפול מבצעים מדי יום, בסיוע מכונה או באופן ידני. בטיפול זה הדם עובר סינון בתוך הגוף. לתוך חלל הבטן מוחדר קטטר, שמוחדרת דרכו תמיסה מיוחדת הנקראת "דיאליזט". חומרי הפסולת עוברים סינון מתוך הדם אל התמיסה אשר מתנקזת דרך הקטטר. בסוג זה של דיאליזה החולים שומרים על אורח חיים רגיל. דיאליזה זו נחשבת לעדינה ומתונה יותר מאשר ההמודיאליזה. החולים עצמם יכולים לבצע את שיטת הטיפול הזו, בין ארבע לחמש פעמים ביום, בכל יום, ואת התמיסה מחליפים בכל כמה שעות. ישנה אפשרות נוספת לצורת דיאליזה זו והיא מתבצעת דרך מכונה אוטומאטית במשך הלילה. תהליך הטיפול נמשך כעשר עד שתיים עשרה שעות, והנוזל מוחזק אצל מרבית החולים בבטן.
הזכויות בקופות החולים
כל מה שקשור בטיפולי דיאליזה, כולל ביקורים אצל רופאים, מכוסה על ידי קופות החולים בארץ, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי. חולה הדיאליזה כלל אינו משתתף בעלויות הטיפולים. על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מטופלי דיאליזה נחשבים לחולים כרוניים, וככאלה הם זכאים לפטור בתשלומים על תרופות ולהנחות בדמי השתתפות עצמית, כאשר כל קופת חולים מציבה תקרה לסכום ההשתתפות העצמית (לפי חשוב רבעוני):
- קופת חולים כללית – מחזירה עד 259 ש"ח לחודש.
- קופת חולים מאוחדת – מחזירה עד 300 ש"ח לחודש.
- מכבי שירותי בריאות –מחזירה עד 273 ש"ח לחודש.
- קופת חולים לאומית – מחזירה עד 265 ש"ח לחודש.
מטופלי דיאליזה אשר מעוניינים שיכירו במצבם הכרוני, צריכים לגשת לקופת החולים אליה הם שייכים, להציג מסמך רפואי אודות מצבם, להציג אבחנה של רופא מטפל ואת התרופות אותן הם נוטלים כחלק מהמחלה. המנהל הרפואי בסניף קופת החולים מקבל את הדברים ומעניק אישור בהכרה במצבם של החולים כמצב כרוני.
קופות החולים מחזירות לחולי הדיאליזה את סכומי הנסיעות באוטובוסים לטיפולים במסגרת בתי חולים או במכוני דיאליזה באופן מלא (החזר של 100%) וכ-50% מסכומי הנסיעות באמבולנס או במוניות.
כמו כן, חולי דיאליזה פטורים מתשלומי טופס 17, עבור בדיקות רופאים במרפאות חוץ, במכונים וכדומה.
הטבה נוספת שקופות החולים נותנות היא השתתפות בתשלומי טיפולי דיאליזה בארצות אחרות, לאחר שהחולים מציגים קבלות.